Orot Hatechouva 39: Chapitre 12 paragraphes 9, 10

ט.
המוסר בקולו האלהי בא לתוך הנשמה מחיי כל עולמים כולם. ההויה היא בכללותה בלא שום חטא, החטא הוא מצוי רק בערך הפרטים, אצל הכלל הכל מתאים להרמוניה נצחית, והמעשים שההרמוניה הנצחית מתגלה על ידם הם הנם המעשים הטהורים, המשוללים מכל חטא עון ופשע. וחיים כאלה, שמעשים כאלה מהם מפכים, - זה הוא הדבר שהנשמה דורשת, והיא משיגה אותם באור מקור חיי כל החיים, אור מקור יפעת אור אין סוף, שהיא אליו כל כך שקוקה, קשורה ועורגת באין קץ ותכלית, בתשובה עילאה בחופש עליון, בעליצות דרור ובחרדת קדש קדשים, מלאה חכמת עולמי עולמים.

י.
התשובה היא חדוש החיים. אי אפשר לתשובה שלא תשנה את ערך החיים כולם כשהחיים נמשכים, וממילא הרי היא משנה את ערכם לטובה אפילו כשהיא נעשית כיום האחרון, ו"זכור את בוראך, עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר : אין לי בהם חפץ, עד אשר לא תחשד השמש והאור, והירח והכוככים". יתר התנחומין הם תבלין לחזוק התשובה והסברת ערכה. אבל השקוע בתוך התנחומים עד כדי רשול של הסדרת ערכי חיים מקודשים, עד כדי טמיעה ביון מצולת החטא, "ואומר נצלתי", זאת היא דרך המות של עבודה זרה הותרנית. האומרת: "הביאו לבקר זבחיכם, לשלשת ימים מעשרותיכם וקטר מחמץ תודה", המתודה העוזבת את האמת והמשפט והולכת אחרי לבבה, זו מינות, הגוררת אחריה כל רצח וכל זמה, למרות שהיא תמיד פושטת טלפיה ואומרת : ראו שאני טהורה, והיא מלאה תנחומין של הבל, שאי אפשר להם לעמד בעולם, של שקר שאין לו רגלים. "כי נופת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. ואחריתה מרה כלענה וחדה כחרב פיות". הפירות של הדעות והמדות של אותם המתחנכים בתרבותה, הם מעידים על עצמיות פנימיותה. ואין כל כחה כ"א בניצוצי הקדושה הגנובים שלה מתוך אוצר ישראל החי, שהיא פולטתם קמעה קמעה, עד אשר תער נפשה לגמרי, "חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל". ואז ישמש הניצוץ הקדוש שנבלע כ"כ בגוים ככלי אין חפץ, להתעורר להעיר לב עמים רבים, להפוך להם שפה ברורה לקרא בשם ד' אלהי ישראל, ברוח ד', רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד'. לא רוח זר, רוח טפשות וחולשה, רוח סכלות והפקרות מוסרית, התומך אשיותיו השקריות על יסוד הותור, שהוא בוז וקלסה לכל מנהיג ושופט צדק, שרק "חסד לאומים" כזה הוא מקור נפתח לכל אכזריות ונבלה, "יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד, יקרא אל השמים מעל, ואל הארץ לדין עמו. אספו לי חסידי כורתי כריתי עלי זבח". "כי אלהי משפט ד', אשרי כל חוכי לו", "ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים, הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאומים. הן גוי לא תדע תקרא, וגוי לא ידעוך אליך ירוצו, למען ד' אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך".