15 - Gaava 1.....11

גאוה

א. הכרח הוא לאוהב השלמות האמתי לנער מלבו כל אבק הגאוה, שהיא מסלקת את כל הוד הרוח, וכשתסולק הגאוה, מפני ההכרה הפנימית שעם זוהמתה אי-אפשר לבא אל השלמות האמתי, שהיא המגמה האנושית, תסולק בסילוק טהור ותשאיר אחריה רושם של שמחה המחובר עם שפלות הרוח באמת.

ב. אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה.

ג. כל מי שמשתוקק לאור ד' שיאיר על נשמתו ימאס בגאוה עד שתהיה סרוחה בעיניו בחוש ממש.

ד. כל זמן שהגאוה היא בלב אי-אפשר לשוב בתשובה ואי-אפשר להשכיל כל שכל טהור.

ה. המטהר עצמו מגאוה יכול לשוב בתשובה שלמה בלא שום מניעה כלל אפילו מהעונות שמעכבים את התשובה.

ו. כשאדם מכיר שהוא מתגאה הוא רפואה לתיקון הגאוה.

ז. הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח.

ח. הגאוה מסבבת עצלות.

ט. הגאוה היא הטפשות היותר פראית.

י. הגאוה היא בעצמה עונש נורא.

יא. כשאדם משתוקק להסרת הגאוה מלבו נעשים שונאיו אוהבים לו בלבבם.