Moussar Avikha 5: Chapitre 1 paragraphes 4, 5
ד. עבירה מטמטמת
"עבירה מטמטמת לבו של אדם"[1] מצד שהיא עבירה [2] , אם כן אין חילוק בין אכילת איסור או דברים בטלים וביטול תורה, מלבד מה שהיא עבירה היא מטמטמת את הלב. וכשילך בהרגלו באפלה, לא ירגיש טמטום הלב, רק כשיתחיל לעבוד וללמוד, כמו הרעב כמה ימים, שעל-ידי ריח המאכל מתחזק אצלו הרעבון, כמו שכתוב (איכה ד ט( "מתנובות שדי", וכמו שפירש רש"י ז"ל. על כן לא יהיה תמיד, ח"ו, שב על קאו[3] , כי טמטום הלב מתגדל בכל פעם, וכיון שעוד לא מאס הרע לגמרי, יש לחוש שנשאר עדיין עמו מעט, וחוזר וניעור, כיון שלא נתבטל לגמרי. ובעל נפש ישים לבו ושכלו לדעת את אשר לפניו.
1. יד) יומא לט א וע' מהרש"א על שבת לג א
2. טו) ע' מהר"ל תפארת ישראל ח, של"ה שער האותיות טהרה ד"ה עוד יש.
3. יז*) משלי כו יא, יומא פו ב
ה. סיגות התורה
ענין סייגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בעניינה כמו-כן כל העניינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בעניינם[1], וכדאי לפרוש מהם מאד.
1 יח) ע' עולת-ראיה הגדה ש"פ חכם מ"ה אומר כל ההסתעפות וכו'. וע' מכילתא בא פ' ו' כדי להרחיק אדם מן העבירה ולעשות סייג לתורה. מסילת ישרים פ' יא : כל שסוף סוף יגיע אליו ויגרום אותו כבר הוא ככלל האיסור.
"עבירה מטמטמת לבו של אדם"[1] מצד שהיא עבירה [2] , אם כן אין חילוק בין אכילת איסור או דברים בטלים וביטול תורה, מלבד מה שהיא עבירה היא מטמטמת את הלב. וכשילך בהרגלו באפלה, לא ירגיש טמטום הלב, רק כשיתחיל לעבוד וללמוד, כמו הרעב כמה ימים, שעל-ידי ריח המאכל מתחזק אצלו הרעבון, כמו שכתוב (איכה ד ט( "מתנובות שדי", וכמו שפירש רש"י ז"ל. על כן לא יהיה תמיד, ח"ו, שב על קאו[3] , כי טמטום הלב מתגדל בכל פעם, וכיון שעוד לא מאס הרע לגמרי, יש לחוש שנשאר עדיין עמו מעט, וחוזר וניעור, כיון שלא נתבטל לגמרי. ובעל נפש ישים לבו ושכלו לדעת את אשר לפניו.
1. יד) יומא לט א וע' מהרש"א על שבת לג א
2. טו) ע' מהר"ל תפארת ישראל ח, של"ה שער האותיות טהרה ד"ה עוד יש.
3. יז*) משלי כו יא, יומא פו ב
ה. סיגות התורה
ענין סייגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בעניינה כמו-כן כל העניינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בעניינם[1], וכדאי לפרוש מהם מאד.
1 יח) ע' עולת-ראיה הגדה ש"פ חכם מ"ה אומר כל ההסתעפות וכו'. וע' מכילתא בא פ' ו' כדי להרחיק אדם מן העבירה ולעשות סייג לתורה. מסילת ישרים פ' יא : כל שסוף סוף יגיע אליו ויגרום אותו כבר הוא ככלל האיסור.