18 - Dvekoute

דבקות


א.
מלמדת היא לנו החכמה האלהית את המדות, את הספירות האלהיות, כדי לדעת שבמדותיו של הקב"ה אנו צריכים להתדבק.


ב.
אם אין אנו מכירים שכל עיקר הצורך לתלמודם של השמות, של המדות, ושל הספירות, הוא כדי שנדע שאנו צריכים להתדבק במדותיו של מקום, ושאנו יכולים להתדבק בהן, ושאין אנו יכולים להתדבק בגבורה של מעלה בלא השאיפה למדותיו, אם אין אור זה פרוש לפנינו אין אנו מכירים כלל את כל התוכן של חכמת המדות, של יסוד הספירות והאצילות של הנושא היסודי של מעשה מרכבה.


ג.
כשאנו מתלמדים להכיר ולדעת, שאי-אפשר שיהיו מדות במציאות ושיהיו אידיאלים אלהיים1 בעולם ובחיים, בנשמה וברוח ונפש, כי-אם כשיש אלהים, כשיש מקור לכל למעלה מכל, הרי האידיאלים מתעלים תמיד, מחפשים מיום ליום ומרגע לרגע מעין חדש של אורה ושל חיים טהורים.


ד.
בהאידיאלים האלהיים1 צריכים להתדבק ולהם אנו צריכים לשאוף תמיד למלאותם בחיים, ברעיון ובפועל ובציור, בפרט ובכלל, בכל האיווי ובכל השקיקה היותר אדירה והיותר מתמידה שלנו.


ה.
אי-אפשר להנצל משמץ של עבודה-זרה כי-אם על-ידי השינון שהדבקות של ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום היא הדבקות במדותיו של הקב"ה, כי אי-אפשר להדבק בשכינה2, אלא התדבק בדרכיו. מה הוא רחום וחנון אף אתה היה רחום וחנון3, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים.



1 ע' עקבי הצאן: דעת אלהים ועבודת אלהים.
2 כתובות קיא:
3 ירושלמי פאה פ"א, וע' סוטה יד.