Moussar Avikha 13: Chapitre 2 paragraphe 3 (deuxieme partie)

אמנם, זהו גם כן בכלל "קביעת מקום לתפלתו" [1], כי עניין מקום הוא מדרגה ומעלה ידועה. [2] שאע"פ שהעבודה, בפרט העבודה שבלב, מצד הכרת גדולתו ית' ורוממות כבודו, שהוא הטוב האמיתי, אי-אפשר שתהיה שלמותה בקביעות מדרגה, ואדרבה כל מה שיוסיף דעת, יוסיף הבחנה ומעלה, אבל תפלה נקראת "חיי שעה" (שבת י א), ותכליתה גם-כן לצאת ידי חובת עבודה מצד הכרת הטובה, - ועל-כן אין לקבל קודם התפלה טובה מורגשת, כמו שדרשו ז"ל מ- "לא תאכלו על הדם" ומ- "אותי השלכת אחרי גיוך" [3], - ואם כן יש לה מדרגה מיוחדת בכל אחד לפי ערך הטובה שבידו מהאל הטוב. ועבודה זו היא מצד החסד, כמו שמבואר בראשית-חכמה שער האהבה פ"ה, על-כן "אלהי אברהם בעזרו" [4]. וזהו שאומרים עליו "אי עניו אי חסיד", שלא נאמר שמעלת החסידות היא דווקא בעבודת האהבה היותר רמה, שמצד החכמה שמכיר בגדולתו ית' נמשך אחריו כברזל אחרי אבן-השואבת, בהכרח שאי-אפשר חילופו כלל; אלא שבעבודה-מאהבה שמצד הכרת הטובה הוא גם-כן חסיד, ומה גם שבסוף יבוא למדרגת אהבה רבה, שאינה לפי הטובות, כי אין יותר טוב מידיעת שמו הגדול, ומה טוב נערוך לו.
והוא "אי עניו", שלא התגאה לומר שזאת המעלה פחותה ממנו, כי האדם צריך שידע תמיד כי עם כל גדולתו, לא יצדק לפני בוראו, כי "בקדושיו לא יאמין" (איוב טו טו. [5]( על-כן, לעולם יקטין עצמו וישתדל לקנות מדת האהבה גם-כן מצד גודל חסד הבורא ברוך הוא עליו, שהוא יותר פשוט וקרוב לציורו, ומשם לעלות לגדולת הנפש שבמידת אהבה רבה מצד הכרת רוממותו ית', ובזה יהיה שפל בעיניו, בהצטרכו לעיין תמיד שכל מה שהוא שלו והוא בעצמו אינם כי-אם שפע החסד של האל הטוב ברוך הוא. לכן, תורה מכוונת לאהבה רבה שהיא חיי עולם מצד גדולתו וחכמתו ית', ותפלה - חיי-שעה מצד שפע טובותיו וחסדו ית'.


1. יג) ע' ברכות ו א
2. יד) וע' בתיקוני זוהר שתיתאה קובע מקום אתר קבוע לשריא שכינתא. (מורה נבוכים א - ח ,(משנה אבות פרק ו "המכיר את מקומו"
פירוש רש"י ודרך חיים, ושיעור קומה להרמ"ק פ' כ.


3. טז (ברכות ו א)
4. יז (ברכות ו ב)
5. יח (חגיגה ה א)