20 - Chapitre 10 paragraphes 8, 9, 10, 11
ח.
זהו דבר פשוט, שא"א להצליח בסתרי תורה בלא תשובה. כי בענינים הגדולים ההם הרצון והדעת הם בחבור אחד. וכשמבינים את התוך של הענינים לפי מדת עז הרצון של הטוב, אז כוספים ומצירים כלליות ופרטיות רבים מאד איך לבוא אליו. אבל כשהעונות מבדילין נפגם הרצון וכיון שאין האדם מתעלה לרצון עליון בפנימיותו, ואין חשיבות עמוקה בלבבו לחפץ הטוב הכללי והפרטי, מאחר שהוא מוטבע בעול וזוהמת החטא, א"א שתזרח בו הדעת, ומסתתמים הצנורות של השגת סתרי תורה. ע"כ צריך להתגבר מאד בתשובה ולברר את הרצון כדי לזכות לדעת עליון צלולה ובהירה בדברים העליונים.
ט.
אי-אפשר להכנס לעולם הרוחני הנסתר ולהציץ באור העליון כ"א ע"י הקדמה של תשובה גמורה, שכיון שהאדם מסתכל במאור העליון מתגלה מיד הזוהר של הצדק המוחלט והיופי של הקדושה העליונה, ותביעה נוראה תוקפתו שיהיה גם הוא אחוז באותו הזוהר והיופי, ושחייו יהיו מושרשים בהם כולם בכל מהלכיהם, ומיד הוא מסתכל במעשיו ובמדותיו ורואה את פגמיהם. ואז החרטה מתחזקת בקרבו והוא שב מאהבה גמורה. וע"פ עוצם הסכמתו ללכת בדרך הטוב, שהוא מתאים לאור השכל הזך, המתעלה ביותר ע"י הארתה של תורה, שהאיש הישראלי מוצא רק על פיה את עומק חובתו, כך הוא מתעלה להיות נשרש בעולם העליון. ובלא שום סתירה פנימית הולכים הם רעיונותיו ומאירים, והמחזות הרוחנים של ההשכלה העליונה העסוקה ברזי עולם מתיצבים נכח עיניו בעצם זהרם, כפי מעלת נפשו והכנתה הקודמת ולפי עוצם גבורתה וחופשתה הרוחנית האמתית.
י.
כשהולכים בדרך העיון הטהור באלהיות, מרגיש האדם בעצמו שיש מסך המבדיל בינו ובין ההשגות הבהירות, והנשמה בעצמה מכרת שהמסך הזה הוא המעשים והמדות שאינם טובים, ומיד מתעוררת בקרב הלב התשוקה לתשובה שלמה, למעולה שבתשובות, ולפעמים רבות לא תצא אל הפועל כראוי עד שתהיה סמוכה לה התפלה הרעננה, ואז ישוב מעין הגבורה להיות מפכה והולך על הנשמה.
יא.
תפלה וצעקה ותשובה מעומקא דלבא, והתגלותה בפועל על המעשים בתקונם, מוכרחת להיות מוקדמת לכל הופעת אור השגה עליונה, ואי אפשר לספרות חשובה באמת להולד ולהופיע באור של חיים בעולם כי-אם על ידי התגלותו של אור התשובה, המחדשת פני תבל כולה. אמנם מופיע הוא נגהה של הספרות העתידה בהתנוצצות הדעת שקודמת לאור התשובה, והדעת ממלאה את הכח הרוחני בחופש גמור ודרור עליון נעלה המביא לתשובה השלמה, המושכת אחריה גאולה, אחרי שבאה כבר הסליחה, הפנימית והחיצונה, ורפואה וכלכלה וקבוץ גלויות והשבת כח לשופטים ויועצים יסודי הספרות ומיסדיה, מתאמצת לבא, והרשעה מתכנעת, והצדק מתעלה, ולב האומה מתחיל לדפוק בעז חייו לירושלים, וצמיחת נזר ממלכה שלמה מופיעה, וכל חפץ לב מתמלא בתפלת ישרים, המלאה רצון חי העולמים, אשר הוא שח ויהי.
זהו דבר פשוט, שא"א להצליח בסתרי תורה בלא תשובה. כי בענינים הגדולים ההם הרצון והדעת הם בחבור אחד. וכשמבינים את התוך של הענינים לפי מדת עז הרצון של הטוב, אז כוספים ומצירים כלליות ופרטיות רבים מאד איך לבוא אליו. אבל כשהעונות מבדילין נפגם הרצון וכיון שאין האדם מתעלה לרצון עליון בפנימיותו, ואין חשיבות עמוקה בלבבו לחפץ הטוב הכללי והפרטי, מאחר שהוא מוטבע בעול וזוהמת החטא, א"א שתזרח בו הדעת, ומסתתמים הצנורות של השגת סתרי תורה. ע"כ צריך להתגבר מאד בתשובה ולברר את הרצון כדי לזכות לדעת עליון צלולה ובהירה בדברים העליונים.
ט.
אי-אפשר להכנס לעולם הרוחני הנסתר ולהציץ באור העליון כ"א ע"י הקדמה של תשובה גמורה, שכיון שהאדם מסתכל במאור העליון מתגלה מיד הזוהר של הצדק המוחלט והיופי של הקדושה העליונה, ותביעה נוראה תוקפתו שיהיה גם הוא אחוז באותו הזוהר והיופי, ושחייו יהיו מושרשים בהם כולם בכל מהלכיהם, ומיד הוא מסתכל במעשיו ובמדותיו ורואה את פגמיהם. ואז החרטה מתחזקת בקרבו והוא שב מאהבה גמורה. וע"פ עוצם הסכמתו ללכת בדרך הטוב, שהוא מתאים לאור השכל הזך, המתעלה ביותר ע"י הארתה של תורה, שהאיש הישראלי מוצא רק על פיה את עומק חובתו, כך הוא מתעלה להיות נשרש בעולם העליון. ובלא שום סתירה פנימית הולכים הם רעיונותיו ומאירים, והמחזות הרוחנים של ההשכלה העליונה העסוקה ברזי עולם מתיצבים נכח עיניו בעצם זהרם, כפי מעלת נפשו והכנתה הקודמת ולפי עוצם גבורתה וחופשתה הרוחנית האמתית.
י.
כשהולכים בדרך העיון הטהור באלהיות, מרגיש האדם בעצמו שיש מסך המבדיל בינו ובין ההשגות הבהירות, והנשמה בעצמה מכרת שהמסך הזה הוא המעשים והמדות שאינם טובים, ומיד מתעוררת בקרב הלב התשוקה לתשובה שלמה, למעולה שבתשובות, ולפעמים רבות לא תצא אל הפועל כראוי עד שתהיה סמוכה לה התפלה הרעננה, ואז ישוב מעין הגבורה להיות מפכה והולך על הנשמה.
יא.
תפלה וצעקה ותשובה מעומקא דלבא, והתגלותה בפועל על המעשים בתקונם, מוכרחת להיות מוקדמת לכל הופעת אור השגה עליונה, ואי אפשר לספרות חשובה באמת להולד ולהופיע באור של חיים בעולם כי-אם על ידי התגלותו של אור התשובה, המחדשת פני תבל כולה. אמנם מופיע הוא נגהה של הספרות העתידה בהתנוצצות הדעת שקודמת לאור התשובה, והדעת ממלאה את הכח הרוחני בחופש גמור ודרור עליון נעלה המביא לתשובה השלמה, המושכת אחריה גאולה, אחרי שבאה כבר הסליחה, הפנימית והחיצונה, ורפואה וכלכלה וקבוץ גלויות והשבת כח לשופטים ויועצים יסודי הספרות ומיסדיה, מתאמצת לבא, והרשעה מתכנעת, והצדק מתעלה, ולב האומה מתחיל לדפוק בעז חייו לירושלים, וצמיחת נזר ממלכה שלמה מופיעה, וכל חפץ לב מתמלא בתפלת ישרים, המלאה רצון חי העולמים, אשר הוא שח ויהי.